הייתי שמח אם הייתה מסביר מה הכוונה שלך בקשר טריטוריאלי עמוק.

לדעתי זה נשמע קצת מוזר שאפשר לאהוב מקום עם פיגועים ומלחמות בלי אף קשר לרעיוני למקום שמחבר אותך באופן יותר עמוק למקום.  הרי יש מקומות עם איכות חיים הרבה יותר גבוה מישראל , אין יוקר מחייה, אין מלחמות, אין סכסוכים אז למה להתאהב דווקא בארץ ישראל?

אמרת שאתה גם מרגיש קשר לעמדה ההיסטורית ולעמדה הרוחנית, מבין השניים – לאיזה אחד אתה יותר מתחבר?

איך ערכים כמו שיוויון זכויות וחירות קשורים לטריטוריה המדינית? אתה לא רואה ניגוד בין להגיד שהם הכי חשובים ושאתה מאמין בעמדת הטריטוריה המדינית?

את חושבת שאם כל חייך היית גרה בארץ אחרת שהיא לא ארץ ישראל עדיין היה לך קשר רוחני לארץ אם כן למה ואיך הוא היה בא לידי ביטוי?

אם הייתה לך זכות בחירה להחליט באותה תקופה של הצעת אוגנדה איפה העם היהודי יתיישב מה היו השיקולים שלך או לאיזה צד מהמתנגדים או התומכים היית משתייכך?

העמדה איתה אני הכי מזדהה לגבי הקשר שלי לארץ ישראל היא עמדת הטריטוריה המדינית. כמובן שבנוסף אני מרגישה קשר היסטורי ורוחני לארץ, אך הקשר הטרטורי מדיני חזק יותר. לפני הכל – ישראל היא הבית שלי. הסיבה שישראל היא הבית שלי היא כי נולדתי וגדלתי כאן, ובקלות רבה יכול להיות שביתי היה בארץ אחרת. אם הייתי גרה בארץ אחרת, הקשר שלי לארץ ישראל היה רק היסטורי ורוחני אבל אני בטוחה שלמרות זאת הייתי מרגישה קשר חזק יותר למקום בו הייתי גרה ולכן עמדת הטרטוריה המדינית היא העמדה איתה אני הכי מזדהה.

האם יש חשיבות בעינך גם לקשר ההיסטורי והרוחני? אם כן, מהו?

מבין שלוש העמדות המרכזיות, העמדה שאני הכי מתחבר אליה היא עמדת קשר הטריטוריה המדינית, שטוענת שהקשר בין עם ישראל לבין ארץ ישראל הוא קשר טריטוריאלי, שבסיסו ומרביתו בעובדה שזהו הבית הנוכחי של עם ישראל, ושזוהי הטריטוריה של העם. למרות זאת, אני מבין שיש גם קשר היסטורי לארץ הזו וקשר רוחני, אך לדעתי הקשר המשמעותי ביותר הוא הקשר בין עם לארצו הטריטוריאלית והנוכחית.