לפי מה שהצגת, אב היהדות – אברהם קיבל בהבטחה את ארץ ישראל. מה שדווקא אנחנו למדנו מכך הוא שהזהות הישראלית נובעת מתוך הזהות היהודית שכן היהדות קדמה להבטחת הארץ, ולכן, ישנה התנגשות בין הנימוק שהצגתם לבין העמדה המקורית – היהשראליות והיהודיות מקבילות אחת לשנייה.
Lagu Naomi Delach
30.05.201912:38
יש עוד נקודה: אם היהודים שבישראל יחליפו את זהותם הישראליות, מה יקרה לקשר ביניהם לבין היהודים שלא ישראלים – היהודים שחיים בחול? הקשר הזה יתנתק, זה כאילו הם לא אותו עם בכלל
יואב רום
30.05.201912:00
מבחינה היסטורית, הצעת אוגנדה הייתה הצעה ליהודי העולם להתיישב באוגנדה כמקום מקלט זמני בעקבות חוסר ביטחון מוחלט בארצות אירופה. חלק מתומכי ההצעה האמינו בעמדה זו מפני שלדעתם, עצם ההתיישבות באוגנדה – מדינה שאינה ארץ ישראל לא יגרום לאיבוד רעיון היהודיות. אפר להסיר מכך שהקשר שבין הישראליות ליהודיות הוא קלוש ולכן הם אינם יכולים להחליף אחד את השני. סיפור ירידת אברהם למצרים, מופיע בספר בראשית ובו אברם ושרי ירדו מארץ כנען לארץ מצרים בעקבות הרעב הכבד ששרר בכנען. ניתן ללמוד מסיפור זה, שלמרות ההגעה של אברהם לארץ ישראל ויישום רעיון הישראליות כביכול. הוא בחר לרדת לארץ מצרים, לאבד את הרעיון הזה אך במקביל, לשמר את הרעיון היהודיות שהיה טבוע בו עוד מלפני כן. בעלי עמדתנו למדו מכך כי למרות האבדה של הישראליות, היהודיות עדיין הייתה חלק עיקרי מאברהם ולכן היא אינה יכולה להחליף אותה. ליבוביץ' מסביר בטענתו על קדושתה של ארץ ישראל, קדושה שלדעתו לא נובעת מעצם המקום שהוא ישראל אלא מן המעשים עצמם. המעשים היהודיים שמביאים וגורמים לקדושתה הם המצוות שבני ישראל מקיימים עוד מתקופת התנ"ך.כלומר, אי אפשר להחליף את הישראליות ביהודיות מכיוון שקדושתה של ארץ ישראל נובעת ממעשי היהדות ואם נעשה את החלופה אזי קדושתה תחלש ואף תעלם. מדבריו של לייבוביץ אנו מבינים שהיהדות היא הדבר המרכזי והישראליות היא דבר שנובע מהיהדות ולכן אין אפשרות להחליף את הזהות היהודית בזהות הישראלית. השיר "לאן היינו הולכים" של נתן יונתן מוביל לרעיון רוחני שתומך בעמדתם של תומכי רעיוננו. במהלך השיר ישנם איזכורים רבים של מקורות כמו ספר התנ"ך ויצירות ספרות אחרות. האיזכור שבעינינו הוא המשמעותי ביותר הוא האזכור של העז מסיפורו של ש"י עגנון. לפי ש"י עגנון ויצירתו, העז מסמלת את היכולת והאפשרות של המעבר בין הגלות לארץ ישראל, ואת הרעיון היהודי בשאיפתו לארץ ישראל. בהקשר זה, יונתן מציג את הרעיון הישראלי כרעיון שנבע מתוך הרעיון היהודי ולכן בלעדיו "אנה אז היינו הולכים באים\לאן היינו הולכים עכשיו" כלומר, בלעדי העז כביכול והרעיון היהודי לא היה לנו לאן לשאוף וללכת – לארץ ישראל. מבחינה היסטורית, הצעת אוגנדה הייתה הצעה ליהודי העולם להתיישב באוגנדה כמקום מקלט זמני בעקבות חוסר ביטחון מוחלט בארצות אירופה. חלק מתומכי ההצעה האמינו בעמדה זו מפני שלדעתם, עצם ההתיישבות באוגנדה – מדינה שאינה ארץ ישראל לא יגרום לאיבוד רעיון היהודיות. אפר להסיר מכך שהקשר שבין הישראליות ליהודיות הוא קלוש ולכן הם אינם יכולים להחליף אחד את השני. סיפור ירידת אברהם למצרים, מופיע בספר בראשית ובו אברם ושרי ירדו מארץ כנען לארץ מצרים בעקבות הרעב הכבד ששרר בכנען. ניתן ללמוד מסיפור זה, שלמרות ההגעה של אברהם לארץ ישראל ויישום רעיון הישראליות כביכול. הוא בחר לרדת לארץ מצרים, לאבד את הרעיון הזה אך במקביל, לשמר את הרעיון היהודיות שהיה טבוע בו עוד מלפני כן. בעלי עמדתנו למדו מכך כי למרות האבדה של הישראליות, היהודיות עדיין הייתה חלק עיקרי מאברהם ולכן היא אינה יכולה להחליף אותה. ליבוביץ' מסביר בטענתו על קדושתה של ארץ ישראל, קדושה שלדעתו לא נובעת מעצם המקום שהוא ישראל אלא מן המעשים עצמם. המעשים היהודיים שמביאים וגורמים לקדושתה הם המצוות שבני ישראל מקיימים עוד מתקופת התנ"ך.כלומר, אי אפשר להחליף את הישראליות ביהודיות מכיוון שקדושתה של ארץ ישראל נובעת ממעשי היהדות ואם נעשה את החלופה אזי קדושתה תחלש ואף תעלם. מדבריו של לייבוביץ אנו מבינים שהיהדות היא הדבר המרכזי והישראליות היא דבר שנובע מהיהדות ולכן אין אפשרות להחליף את הזהות היהודית בזהות הישראלית. השיר "לאן היינו הולכים" של נתן יונתן מוביל לרעיון רוחני שתומך בעמדתם של תומכי רעיוננו. במהלך השיר ישנם איזכורים רבים של מקורות כמו ספר התנ"ך ויצירות ספרות אחרות. האיזכור שבעינינו הוא המשמעותי ביותר הוא האזכור של העז מסיפורו של ש"י עגנון. לפי ש"י עגנון ויצירתו, העז מסמלת את היכולת והאפשרות של המעבר בין הגלות לארץ ישראל, ואת הרעיון היהודי בשאיפתו לארץ ישראל. בהקשר זה, יונתן מציג את הרעיון הישראלי כרעיון שנבע מתוך הרעיון היהודי ולכן בלעדיו "אנה אז היינו הולכים באים\לאן היינו הולכים עכשיו" כלומר, בלעדי העז כביכול והרעיון היהודי לא היה לנו לאן לשאוף וללכת – לארץ ישראל.
גם עמוס עוז מחזק את הקשר של היהודים לארץ ישראל. הוא אומר שארץ היהודים לא יכלה לקום בשום מקום אחר, זאת כי הרגש היהודי לארץ הוא חזק מדי. לאורך ההיסטוריה רק לארץ ישראל היהודים כיספו. בזכות הגעגועים האלה קמה מדינת ישראל, ואסור לשכוח את זה.
לסיכום, לאה גולדברג בשירתה מציגה שתי עמדות שונות לגבי ארצה.
המקום שהיא כותבת עליו בתור מקום ילדותה, נדמה שהוא מחובר אליו בצורה טכנית. היא מתגעגעת לנוף המוכר שגדלה עליו ("אבל בצל האורנים האלו כל ילדותי שקמה לתחיה")
מקום ילדותה מייצג את המקום שהי קשורה אליו בפן ההיסטורי. בגלל שהיא גדלה בו יש למקום משמעות היסטורית עבורה.
לעןמת זאת המקום שבו היא מדברת עליו בזמן ההווה, נדמה שהיא קשורה אליו מאוד. ובעיקר לרעיון שבו ולא רק לטריטוריה אלא לדברים שמעבר.
לאה גולדברג מראה את השאיפה שלה להיות שייכת לארץ ואת הקונפליקטים הפנימיים שלה בקשר למקום שנולדה לעומת המקום שהיא שואפת להיות בו.
היא מדגישה את הקשר שלה, שבבית האחרון בשיר נראה שווה אחד לשני כלומר אין מקום שהיא מעדיפה יותר:
דילמת הישראליות והיהודיות מעלה את השאלה האם הזהות הישראלית צריכה להחליף את הזהות היהודית. בעלי עמדתנו טוענים כי מבחינה רוחנית, הישראליות אינה אמורה לבטל ולהחליף את היהדות. הם מנמקים את טענתם בעזרת ההנחה שהזהות הישראלית נובעת מתוך הזהות היהודית, זהות בעלת בסיס עמוק שטבוע באישיותינו. ולכן, אין בישראליות את היכולת להחליף את היהודיות על כל פניה.
איתן סננס
30.05.201910:17
בספר בראשית, פרק יג, אלוהים מבטיח לאברהם את ארץ ישראל. אברהם – אבי הדת היהודית, הוא זה שקיבל את הארץ, בגלל היותו יהודי.
שנים אחר כך, הרצל הוגה לראשונה את הרעיון של מדינה לעם היהודי. הוא היה צריך להחליט עם להקימה בארגנטינה או בארץ ישראל – הרצל טוען שלמרות פוריותה של ארגנטינה, לעם ישראל עדיין יש קשר חזק עם מדינת ישראל (ארץ אבותיו, הארץ הנכספת).
קרן שפר
30.05.201910:10
בעלי העמדה שלנו, עמדה שטוענת שיש לנו קשר היסטורי לארץ היו משיבים על הדילמה בכך שלא. הזהות הישראלית אינה צריכה להחליף את הזהות היהודית. אלא היא אמורה להיות מקבילה לה. השאיפה לחיות בארץ ישראל, שהיא ארצנו היא שאיפה יהודית ולכן הזהויות משלימות אחת את השניה ולא מנוגדות.
תגובות אחרונות
לפי מה שהצגת, אב היהדות – אברהם קיבל בהבטחה את ארץ ישראל. מה שדווקא אנחנו למדנו מכך הוא שהזהות הישראלית נובעת מתוך הזהות היהודית שכן היהדות קדמה להבטחת הארץ, ולכן, ישנה התנגשות בין הנימוק שהצגתם לבין העמדה המקורית – היהשראליות והיהודיות מקבילות אחת לשנייה.
יש עוד נקודה: אם היהודים שבישראל יחליפו את זהותם הישראליות, מה יקרה לקשר ביניהם לבין היהודים שלא ישראלים – היהודים שחיים בחול? הקשר הזה יתנתק, זה כאילו הם לא אותו עם בכלל
לסיכום, לאה גולדברג בשירתה מציגה שתי עמדות שונות לגבי ארצה.
המקום שהיא כותבת עליו בתור מקום ילדותה, נדמה שהוא מחובר אליו בצורה טכנית. היא מתגעגעת לנוף המוכר שגדלה עליו ("אבל בצל האורנים האלו כל ילדותי שקמה לתחיה")
מקום ילדותה מייצג את המקום שהי קשורה אליו בפן ההיסטורי. בגלל שהיא גדלה בו יש למקום משמעות היסטורית עבורה.
לעןמת זאת המקום שבו היא מדברת עליו בזמן ההווה, נדמה שהיא קשורה אליו מאוד. ובעיקר לרעיון שבו ולא רק לטריטוריה אלא לדברים שמעבר.
לאה גולדברג מראה את השאיפה שלה להיות שייכת לארץ ואת הקונפליקטים הפנימיים שלה בקשר למקום שנולדה לעומת המקום שהיא שואפת להיות בו.
היא מדגישה את הקשר שלה, שבבית האחרון בשיר נראה שווה אחד לשני כלומר אין מקום שהיא מעדיפה יותר:
"איתכם אני נשתלתי פעמיים
איתכם אני צמחתי אורנים
ושורשי בשני נופים שונים"
היא נראית קרועה בין שני המקומות שקשורים אליה.
דילמת הישראליות והיהודיות מעלה את השאלה האם הזהות הישראלית צריכה להחליף את הזהות היהודית. בעלי עמדתנו טוענים כי מבחינה רוחנית, הישראליות אינה אמורה לבטל ולהחליף את היהדות. הם מנמקים את טענתם בעזרת ההנחה שהזהות הישראלית נובעת מתוך הזהות היהודית, זהות בעלת בסיס עמוק שטבוע באישיותינו. ולכן, אין בישראליות את היכולת להחליף את היהודיות על כל פניה.
בספר בראשית, פרק יג, אלוהים מבטיח לאברהם את ארץ ישראל. אברהם – אבי הדת היהודית, הוא זה שקיבל את הארץ, בגלל היותו יהודי.
שנים אחר כך, הרצל הוגה לראשונה את הרעיון של מדינה לעם היהודי. הוא היה צריך להחליט עם להקימה בארגנטינה או בארץ ישראל – הרצל טוען שלמרות פוריותה של ארגנטינה, לעם ישראל עדיין יש קשר חזק עם מדינת ישראל (ארץ אבותיו, הארץ הנכספת).
בעלי העמדה שלנו, עמדה שטוענת שיש לנו קשר היסטורי לארץ היו משיבים על הדילמה בכך שלא. הזהות הישראלית אינה צריכה להחליף את הזהות היהודית. אלא היא אמורה להיות מקבילה לה. השאיפה לחיות בארץ ישראל, שהיא ארצנו היא שאיפה יהודית ולכן הזהויות משלימות אחת את השניה ולא מנוגדות.
משתמשים וסיסמאות
סיפור תכנית אוגנדה
סרטון הסבר
התיישבות
מיכאל סגן-כהן
לאן היינו הולכים
נתן יונתן
אני בסך הכל
מאת אריה סיון
משתתפים
ערן זליקוביץ
Lagu Naomi Delach
אודי ליאון
קרן שפר
איתן סננס
יואב רום